לבנות תרבות מבוססת נתונים

כל חברה שאנחנו פוגשים מאמינה שהיא רוצה להיות מבוססת-נתונים, ולרובן יש את הכלים להוכיח זאת: מחסני נתונים, דשבורדים, צוות אנליטיקה, קיר של מסכים. ובכל זאת ההחלטות עדיין מתקבלות בדרך הישנה — על סמך אינטואיציה, ותק, ומי שמתווכח הכי חזק. להיות מבוסס-נתונים אינו מצב טכנולוגי; זהו הרגל תרבותי. הוא מופיע ברגעים הקטנים שבהם מישהו משנה את דעתו כי הראיות הצביעו לכיוון שלא ציפה לו. בניית ההרגל הזה דורשת יותר מתוכנה.

הפכו קודם את המספרים לאמינים

אנשים מסתמכים רק על נתונים שהם מאמינים בהם. אם שני דוחות סותרים זה את זה, אם מדד משתנה כי מישהו שינה מסנן, או אם ההגדרה של "לקוח פעיל" תלויה במי ששואלים — האמון קורס, וברגע שזה קורה כולם חוזרים בשקט לתחושת בטן. לפני שאתם דוחפים לתרבות מבוססת-נתונים, זכו בזכות אליה על ידי כך שתהפכו את היסודות לאמינים באופן משעמם.

• הסכימו על הגדרות משותפות למדדים החשובים ביותר.
• העניקו סמכות למקור אמת אחד, ופרשו מכל השאר.
• הפכו את קבלת התשובה למהירה, אחרת אנשים יפסיקו לשאול.

שנו את השאלות שמנהיגים שואלים

התרבות הולכת בעקבות מה שמנהיגים מתגמלים, ושום דבר לא מסמן ערכים מהר יותר מהשאלות שמנהיג שואל בסקירה. כאשר "מה הנתונים אומרים?" בא לפני "מה אתם חושבים שכדאי לעשות?", כל החדר מכייל את עצמו מחדש. כאשר מנהיג משנה החלטה באופן גלוי בגלל ראיות, זה נותן לכל השאר רשות לעשות אותו הדבר. הדגמה מנצחת ציווי בכל פעם.

תגמלו החלטות טובות, לא רק תוצאות טובות

תרבות מבוססת-נתונים מפרידה בין איכות ההחלטה לבין המזל שבתוצאתה. אם חוגגים רק ניצחונות, אנשים לומדים להגן על הכרעות עבר במקום לבחון אותן. המהלך הבריא יותר הוא לשאול, בכנות וללא האשמה, האם ההיגיון היה תקין לאור מה שהיה ידוע באותו הזמן. כך ארגון נעשה חכם יותר במקום רק רועש יותר.

• סקרו החלטות לפי ההיגיון שלהן, לא רק לפי התוצאה.
• הפכו את זה לבטוח לומר "הנתונים שינו את דעתי".
• סגרו את הלולאה — חזרו להכרעות גדולות ולמדו בקול.

התמורה אינה דוח יפה יותר. זהו ארגון שמתווכח פחות על דעות ויותר על ראיות, שתופס בעיות מוקדם יותר, ומשתפר מעט עם כל החלטה שהוא בוחן. כלים עוזרים, אבל התרבות נבנית שיחה כנה אחת בכל פעם.